הרב אלעזר בן לולו-סמפוזיון
סימפוזיון אודות הרב אלעזר בן לולו שנערך בבית ספר תומר ביוזמת תלמידי כיתה ד' ומחנכת הכיתה הגב' אסתר תורג'מן.


בעקבות המחקר אודות רחוב הרב אלעזר בן לולו, יזמו המורה אסתר תורג'מן ותלמידי כיתה ד' בבית ספר תומר סימפוזיון  עם בנו שמעון. היתה זו דרך מקורית להשיג מידע ממקור ראשון. הסימפוזיון נערך בבית הספר ביום 2 מרץ 09 ובהדרכתו של אילן בר שלום, בהשתתפותם של מנהל בית הספר מר יצחק רחמים ומנהל מרכז הפסג"ה מר שייקה כהן.

רחוב אלעזר בן לולו נמצא בסמוך לבית הספר ונקרא על שמו של רב העיר לשעבר. בנו של הרב, שמעון הגיע במיוחד מעיר מגוריו בחולון וציין כמה אהב את הרעיון להיפגש עם תלמידי בית הספר ולספר אודות אביו. לקטנו חלק מדבריו ואנו שמחים להביאם במוזיאון שלנו.

 " אתחיל באירוע מהנה.יום אחד אני חוזר הביתה, זה היה עוד בחו"ל ואני שומע פרצי צחוק רמים מהחדר הסמוך.  מה פשר הדבר ?  שאלתי את אימי  הרבנית רחל בן לולו, מה קורה ? היא ענתה לי " זה מהחדר של אביך, גש אליו ושאל אותו ". לא עשיתי כן והמתנתי בסבלנות עד שאחרון הרבנים עזב את ביתי. לכשיצאו חבריו הרבנים מהבית שאלתי את אבי, "מה זה צריך להיות ? הרי אתם לומדים תורה ומשנה (פה אני מזכיר לכם שאבי היה מקבל כל יום כעשרים תלמידי חכמים אשר היו באים אל הבית להקשיב למוצא פיו) הכיצד אתם צוחקים ? הרי אתם לומדים חומר מאוד קשה ומאוד חשוב ? ואתם עוד מוצאים זמן לצחוק ? אני מבקש אבא שתסביר לי . ואבא ענה : " בני תשמע, נכון אנו לומדים חומר קשה ומעת לעת מספרים בדיחות. אתן לך דוגמה, אמך מכינה תבשיל, אם היא לא תוסיף מלח, שום , ירקות ותבלינים, כל האוכל יהיה טפל. כך היא התורה. היא יפה, קשה,  אבל אנחנו מעת לעת צוחקים כדי לנוח קצת מפלפולי הגמרא ".

והנה סיפור נוסף : " נהגנו אבי ואני לנוח כמה רגעים לאחר סעודת השבת ואז התחלנו ללמוד יחד פרק בגמרא משעה 3 ועד צאת השבת. היה כה מרתק לשמוע את דבריו של אבי עד כי שכחתי לצאת מהבית והייתי אז עלם צעיר בן 16 שנה. אמרתי לאבי:  " אוי לי כי שכחתי לצאת לפגישה עם בחורה יפה וזה לא יפה מצידי, ואבי בתגובה אמר : "אל דאגה, בטוחני כי תמצא מישהי אחרת, לך והתנצל בפניה".

לאחר דברי פתיחה אלו נתבקש שמעון להשיב על שאלות הילדים.

שאלות הילדים: לא סתם החליטה בית - שאן לקרוא לרחוב על שם אביך, מה היתה תרומתו של הרב לעיר?

תשובה:שאלה מאוד חשובה, לרב בן לולו היתה תרומה מאוד מגוונת. קודם כל, עלי להזכיר שהוא היה קודם כל ולפני הכל, אדם טוב לב, הוא היה עוזר בסתר לאנשים, וגם היתה לו תכונה ממש נהדרת, יום אחד כאשר באתי לבקרו בבית שאן, שהרי לא גרתי מעולם בעיר,  גרתי בחולון, עברתי ליד החדר שלו ושמעתי אותו מדבר במקרה עם זוג, גבר ואישה, שרצו להתגרש. אבי דיבר רכות לליבם והסביר להם כמה זה רע להתגרש וטוב להישאר יחד, לגדל ילדים, שמעתי כמובן רק כמה משפטים בודדים מהשיחה ומיד הלכתי משם והתפנתי לעיסוקיי, אולם קשה היה שלא להתפעל מאופן דיבורו הרך והנעים לבני הזוג. לימים שמעתי, שהשלום שכן בביתם של אותם בני זוג והם לא התגרשו. בתקופה של אבי ז"ל הממוצע של הגירושין בבית - שאן ירד ב 60% ומר יהושע אביטן שהיה מזכיר שלו, אמר לי את זה אישית.

הוא היה משיא זוגות צעירים והיה נוסע לקיבוצים של אנשים לא דתיים של השומר הצעיר, פעם הגיע לקיבוץ זוג להינשא. הזוג ביקש לשלם ואבי לא רצה כלל בתשלום. הוא תמיד אמר שלהשיא גבר ואישה זאת מצווה ולא קיבל לידיו שום תשלום. הוא גם חיתן אותי.

באותו אירוע בביקורו בקיבוץ מסוים רצו כמה מחברי הקיבוץ לבחון את ידיעותיו בשאלות הקשורות לשואה, מאחר והגיע ממרוקו, חלקם חשבו כנראה, שאינו יודע על כך כלום. הוא ביקש לא לדבר על העניינים האלו כאשר יש שמחה, אלא לדחות את השיחה למועד מתאים. שיזמינו אותו  לדבר על כך. כשהגיע לקיבוץ התחיל להרצות להם על השואה וריתק אותם כשלוש שעות עד שהיו מי מבניהם שבכו.

שאלה:מה היה החותם שהשאיר הרב בבית שאן?

תשובה:הוא קירב לבבות וזהו החותם האמיתי שלו. פעמים רבות היה מגיע מאוחר הביתה לאחר שהלך כדי להשכין שלום במשפחות. ישנם עוד המון סיפורים על דרכו להשכנת שלום.


שאלת תלמידים:מה הביא את הרב לרצות להיות רב העיר ?

תשובה :קודם כל הוא היה חבר ברבנות הראשית במרוקו, רב בישיבה, מוהל, אחראי ראשי על השחיטה הכשרה במרוקו ובנוסף הוא הסמיך תלמידי חכמים רבים לרבנות, זה היה עיסוקו והוא אהב זאת. כשאבי עלה ארצה, הוא ביקש להמשיך בתפקידו הקודם ומונה להחליף את אחד מתלמידיו, שהיה הרב שרביט אשר עבר לכהן כרבה של העיר אשקלון.

שאלת תלמידים:אילו יחסים נרקמו בין תושבי העיר לבין הרב ?

תשובה:היו יחסים מצויינים בין אבא לתושבים. פעמים רבות הקשבתי לתשובות של אבא אשר השיב לתושבים שיצאו מחדרו כשהם מעודדים.

שאלת תלמידים:איך הרגישה המשפחה בעיר ?

תשובה :הם הרגישו נפלא בגלל הביקורים הרבים שהיו בבית. הוא היה יוצר רושם שאורחו היה האיש הכי חשוב עבורו.

בהמשך נתבקש שמעון להציג תמונות שהוא שלח אלינו וכן תמונות שהיו בידנו אודות הרב בן לולו.

בתמונה (מסומן בצהוב) הרב בן לולו עם רבנים נוספים. התמונה צולמה בעיר רבאט  (שנת 1952 לערך) 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 בעת העלייה לארץ באוניה " אנקרה" ( שנת 1960 ).



 
 

 
 
 
 

 


 
 
 


 
בטקס קריאת  רחוב על שמו













בסיום הסימפוזיון עשינו תמונות משותפות                   



 
 

 
 

 
וכן תמונה של צוות החקר ושמעון תחת שם הרחוב המתנוסס. 












תודות לצוות החקר: נועה אלמקייס,ליאור וקנין,דורין דרעי,שי קסטרו ויובל אזולאי, למורה אסתר תורג'מן ולשמעון, בנו של הרב אלעזר בן לולו,
על כל המעשה הנפלא בחקר שמות רחובות בית שאן.